חייל

חייל
כתינוק באתי לעולם של חיים.
לא היתה לי ארץ, דת ומדינה
ולא היתה לי שום סיבה למלחמה
כולם סביבי שפעו באהבה וחיוכים.
הכל הוגש לי כאל בן מלך
וכשגדלתי אמרו לי הגדולים שגדלו לפני,
כי כשגדלים אין רק אוהבים,
יש גם שונאים.

ולבסוף, נראה כאילו השתכנעתי
ולשורות הלוחמים הצטרפתי
ועתה בגבורה ובהתמסרות,
נכון את חיי להקריב למען האחרים,
שלא יכלו אותנו השונאים,
ראיתי כי ארוכות הן רשימות הנופלים,
פחדתי אך התגברתי ובגאווה צעדתי עם שורות הגיבורים ובסתר לבי אני תוהה בנסתר, שלא אבוש ברבים,
האם אין מי שיסיר את השנאה מן השונאים ואז לא יהיו יותר לאויבים ולא יצטרכו יותר חיילים ואמרתי בלבי חייב מישהו לשאת המון אהבה להחליף את השנאה ונזכרתי באבי שאמר לי כי אני בן מלך ושאלתי והתפללתי שיבוא מלך מלכות האהבה ועוד תהיתי עם עצמי אם יבוא
האם יאמינו ואנו כל כך כבר מאמינים באיבה וקשה לתאר שיש מוצא ואיך יפרקו את הצבא ועצרתי עצמי בתוך חלומי שלא יגמר כי תקוה הוא מביא לי,
גם כחלום כל כך יפה הוא השלום,
אך אינו יכול להשאר רק חלום.

ירון ימיני