יום שישי, 17 באוקטובר 2008

בני אברהם

בני אברהם

בני ישמע אל בני ישרא אל
אחד הם אם אל האל הולך ליבם
יסוד דתם אחד הוא התגלות האור בליבם
נושאים את המצווה חיים באושר ושמחה
ליבם מלא בשלום פניהם מקדמים שלום
שלום עליכם שלאם הו עלייכום

ומבלי השלום בליבם כאשר החושך גבר על האור
העצב על האושר השמחה נעלמה
אז שני הבנים ישראל וישמעאל
בני אברהם הגר ושרה
הופכים לשונאים בדם מכים והורגים
מבדילים בשם אימם ניפרדים בשם דתם
קנאת אישה שוב מתגברת מעלה קורבן שווא
נערים בראשית אונם משני הבנים
בניו של אברהם
הורגים ונהרגים בשנאת חינם כקורבן לא רצוי
פרי דמיון שטני ואכזר
כאשר הדתות הופכות לכלי המניע את הקטל
ושלום עליכם שלאם הו עלייכום
ברכת האב אברהם
הופכת למילמול שפתיים ריק מעומק כוונה
ומשמעות
וקבר אברהם ועירו הופכים למוקד השנאה
עוקץ לשלום ביאושי מלחמה

והאלוהים
לבדו נחרד האלוהים במשכן הלב
איך בשמו הקדוש המקדש
רובם בעוולה שוקדים
איך במקדש שבנו לשמו מלבים שנאה
מגדלים מלחמה

את משיחו הוא מהסס לשלוח
שלא יכחד שוב בשנאה
ותקצר ידו להושיע

והשוקדים
לא ביהווה מתבוננים שם הוויה אינם חווים
דמיון הם מדמים
לא באדני את עוזו את כוחו אינם לומדים
מספר לומדים מפרושי מילים
לא בשדי אור הלב לא רואים נשמה בסתר
התגלות עקרה בשכל
לא אלוה מטובו אינם שותים שלומו לא יודעים

והמתפללים
מול קירות הם עומדים סביב אבנים מסתובבים
חוזרים על אותן מילים משננים אותן בקשות
בהתקדשות עקרה במילים מסולפות ברוב פירושים
מליונים מובלים על ידי מנהיגי דתות אטומים
קוראים להם חוטאים מפחידים בעונשים
בשם האלוהים משתמשים
לשלוט כעריצים

את שהתגלה לאברהם בליבו
בליבם אינם יודעים

ובני האלוהים
בכמיהה בצמא הם מתגעגעים
באנחת הלב תפילתם בשלום תיקוותם
מטוב ליבם הם משפיעים לאור מיחלים
בהבדלים אינם מאמינים
גדרות אינם מקימים

וכשגובר הצמא לשלום מרוב המלחמה
באה השעה להביא את הבשורה
אור יקר בלב כולם
יסוד הדתות מתחדש בדעת
יודעים כולם בליבם
חוזרים למצוות אבא
האוהב את כל בניו ובנותיו
את כל הבריאה עם הבורא
באהבה

הנה בא המאיר להבהיר
להשיב שלום ושמחה
על פני האדמה
בלב כל אדם
בלב כל בריאה

שלום

ירון ימיני

אין תגובות: