שייך ראמי וביתו
חזרנו מרמבם שם טופלה הילדה
בעוברנו לאורך הים אמר לה האב
תביטי בים ביתי כמה הוא גדול
כן, אבל לא היא אמרה
לו היה באמת גדול היה מגיע עד
כופר חרס מקום בתינו
אך לא חשוב היא אמרה
לאחר שהיה למחשבה והגות
אני יכולה לשאת אותו איתי
לכפר בזיכרוני
השתוממנו
שייך ראמי ואני
כאן נפרדנו
במהלך רגל שני סלעים
מפרידים עולמות שונים
לעיתים עוינים
כאן הולדנו שלום
בעזרה הדדית בהסעת חולים
שייך ראמי הילדה תבונתה ואני
בצעד מפורר את סלעי האיבה
חוברנו באהבה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה